בוליביה- למה לשחק אותה קשה להשגה
- Moran Malach
- 16 במרץ 2022
- זמן קריאה 8 דקות
חשבנו שסתם הוציאו לך שם כזה, האמת שחשבנו שכל מה שכתבו בקבוצות הוא מוגזם ושהמוצ'לרים בטח מנסים להתחכם ובגלל זה לא מצליחים, עד שהתנסינו בעצמנו
אחרי הכל זה אמור להיות win win לשני הצדדים אז למה להאכיל אותנו מרורים
תביני, ישראלים הם קשוחים לא נשברים בקלות אבל את הצלחת ובגדול להתיש ולייאש את חלקנו
כמות המוצ'ילרים שפגשנו בדרך שאמרו שנשברו והחליטו לוותר עליך הלכה וגדלה לאורך המסע, לא חבל ?
התחלנו את המסע להוצאת הויזה בחשיבה של "כמה כבר מורכב זה יכול להיות"
קראנו על כך בכל קבוצה אפשרית, לצערנו לא הצלחנו למצוא (כי כנראה לא קיים) באף מקום מה הדרישות ואיך נכון למלא אותם באף אתר רישמי של הקונסוליה הבוליביאנית ולכן הכל מסתמך על תורה שבעל פה שעוברת ממוצ'ילר אחד לשני שהתנסה והצליח
הגענו לסלטה ובימים הראשונים הכנו את כל המסמכולוגיה שהיינו צריכים להכין X5
ביום שישי הדפסנו את הכל ויאללה לקונוסוליה מצויידים בכל הסבלנות והאופטימיות שיכלנו לגייס.
לשמחתנו קיבלו אותנו די מהר
הפקידה בדלפק עוברת איתנו על כל המסמכים, לפני שמעבירה אותם לקונוסולית, שמעבירה את זה לשגרירות בלה פז שאמורה לאשר את זה, על פניו די פשוט
מתחילים לעבור על המסמכים, הדף הראשון של הדרכון כבר לא נראה לה
כי מופיע בו איזה עיגול וסימן של הבטריה של הטלפון שכנראה הופיע כשהעברתי את זה להדפסה
נושמת עמוק, יאללה אם זה מה שצריך להדפיס שוב בקטנה
אבל היא ממשיכה -
- למה במסמכי העו"ש לא מצויין השם של הילדים , את רצינית? באמת שאלת את זה עכשיו???? זה שבכלל הוספנו העתק של זה לבקשה של הילדים זה הזוי
- למה בitenerery התחלתם את הטיול מטופיזה (כי ככה זה הופיע בדוגמה במוצ'ילר, דה) אתם צריכים להוסיף באותו היום שאתם מגיעים מLA QUIQA לVILZON (העיירות שעל הגבול) ואח"כ טופיזה
- בתמונת פנקס החיסון שלי מופיעות התמונות האצבעות שלי מחזיקות את הפנקס כדי שיפתח כמו שצריך, גם לא מקובל וגם לא כתוב מעל החיסון את השם שלי רק דף הפותח של הפנקס, לא עובר ( טוב זה כבר רציני כי הפנקס אבד לי וזה העתק היחיד שיש לי), מנסים להסביר לה אבל היא אומרת שהיא לא רוצה סתם ללהעביר את זה כי היא יודעת שלא יאשרו וחבל , אני מתחילה לבעור
ולקינוח-
בבקשת האונליין שמילאנו 5 פעמים (כי מה לעשות אנחנו משפחה) צריך למלא את כל השדות ולא רק את אלה שמסומן לידם * שהם חובה , פה התחלתי כבר לאבד את זה , בריצונות??? מה הקטע ? להכשיל בכוונה?? אז למה לא סימנתם את הכל בכוכבית ????
אה וגם במקום שמצויין איפה אתם מגישים את הבקשה תשנו את זה, זה לא סלטה ארגנטינה אלא רק סלטה
נו בחייאת עכשיו שוב לבזבז שעתיים למלא את כל מהתחלה, לא רוצה ולא בא לי
מבחינתי השקעתי בהם כבר יותר מידי זמן ופה אנחנו יכולים להיפרד
היא מסתכלת עלי מבינה שאני מתעצבנת ואומרת לי סניורה טרנקילה
שי מרגיע אותי
ננסה שוב והכל יהיה בסדר הוא אומר
בהצלחה לנו
האוטומט הראשוני שלנו הוא שאנחנו צריכים להשיג תיעוד חדש לתעודת חיסון שלי כי זה החלק הכי מורכב
מתחילים להפעיל קשרים בקופת חולים ובמרפאת מור אבל יום שישי היום , אם נצליח להשיג משהו זה יהיה רק בראשון, ובראשון הקונסוליה סגור ואנחנו יוצאים לטיול עד יום חמישי, מה שאומר שהכל יתעכב בשבוע
בארוחת השישי בבית חב"ד אני פורקת את התסכול מול המוצ'ילרים ששותפים לחוויה אבל משתפים בקלות, מה הבעיה תורידי איזה אפליקציית עריכה ותוסיפי את השם ,מה לזייף? לא, לא מתאים
ממשיכה בשבת להשקיע אנרגיה בלהשיג את המידע העדכני
לאורך השבת במקביל אני מעבדת את מה שהמוצ'ילרים אמרו, אולי ננסה בכל זאת הרי זה לא באמת זיוף, עשיתי את החיסון וזו רק טעות שהשם שלי לא הופיע שם, אצל כל השאר אני כתבתי את השמות ואצלי כנראה פיספסתי (גאון) , בכל מקרה שיחררנו והבנו שהשבת לא נצליח להגיש את זה אז משחררים
שי מתחיל לשחק בתוכנות עריכה ואני מבקשת את עזרת חבריי בפייסבוק ובראשון בסוף אחרי הרבה ניסיונות מצליחים ליצור מסמך עם השם שלי
נהדר , בשני-שלישי מסתבר שיש להם חג אז ברביעי שולחת את המסמך בוואצפאפ לפקידה והיא אומרת שזה נראה טוב וחושבת שזה יעבור אבל שבנתיים נגמרה מכסת הויזות שהם קיבלו לקונסוליה בסלטה ושאין לה מושג מתי זה יתחדש, אז שנגיש את הבקשה שוב בחוחוי
נו באמת, את צוחקת עלי זה מה שרציתי לכתוב לה בחזרה
אבל שי עיקש מתמיד אומר, נחזור ובשבת אסע לחוחוי להגיש שם את הבקשה עם כל המסמכים העדכניים
ויהיה בסדר
מה שלא לקחנו בחשבון זה שבטעות בנסיעה ברברס נדפוק את האוטו ונצטרך להכניס אותו לתיקון בסופ"ש, נהדר
מזל שאבנימיה איתנו כאן לסופש ובלי להסס הסכימו לעזור לנו עם הרכב שלהם
שבת בבוקר מצוייד בכל המסמכים שי נוסע לחוחוי, הקונסוליה נפתחת ב9:00 הוא הגיע ב10:00 אבל הפלא ופלא אדון קונסול עדיין לא נמצא , הגיע רק ב11
מתחיל לעבור על המסמכים
והנה ההעדפות של אדון קונסול חוחוי לעומת סלטה:
המסמכים צריכים להיות בצבעוני, וזה למרות ששאלנו כמה פעמים בסלטה ואמרו שלא משנה, הוא מתעקש שחייב בצבעוני, מה שאומר להדפיס שוב הכל מחדשששששששששששששששששש ולהספיק לעשות את זה לפני 13:00 בצהריים שהם סוגרים את הקונסוליה
החתימה שלי בהצהרה לא בדיוק תואמת את החתימה בדרכון , נו באמת, בסלטה זה עבר והם לא העירו על זה אז מה עכשיו הבעיה ?
שי מצא את עצמו מתחיל לנסות לחקות את החתימה שלי, פשוט תענוג
והכי מעצבן מה שגברת פקידה בסלטה לא אמרה לנו שאנחנו צריכים להגיש שוב את כל הבקשה אונליין מחדש כי בסעיף שמצויין איפה הגשת כתוב עכשיו סלטה ולא חוחוי
כששי אומר לי את זה אני מבחינתי אומרת לו שיעשה אחורה פנה ושיעזוב אותי, די ברצינות
זו ממש הגזמה וטירטור ומבזבז לי ת'זמן, די אין לי כח
הוא משכנע אותי לשבת ולהגיש שוב את הבקשה מחדש ולשלוח לו את כל האישורים להדפסה
אז מה עם השעה עכשיו 12:00 בצהריים ואני צריכה להספיק את זה תוך פחות משעה כדי שהוא יסיים להדפיס ולהגיע לקונסוליה בחזרה
אוףףף איזה מתישים נכנסתי לטראנס מנסה לעשות כל מה שצריך בלי לטעות, איזה לחץ
השעה 12:50 שלחתי את המסמך האחרון
הוא עוד צריך להספיק להדפיס, לנסוע לקונסוליה, למצוא חנייה ולהגיש את המסמכים
אני מתקשרת לקונסוליה ומנסה בספרדית מקרטעת להתחנן שיחכו לו עד שהוא יגיע
הוא הספיק, הגיש את זה
תודה לאל , חסר להם אם הפעם לא יאשרו את זה !
ביום רביעי מבקשים מהפקיד קבלה בפורממרקה לבדוק עבורנו בספרדית מול הקונסול מה הסטאטוס, הוא מעדכן שהקונסול אמר שלפני יום שני לא תהיה תשובה כי הייתה להם בעייה עם זה שהדרכונים הונפקו בבואנוס איירס ואנחנו אזרחי ישראל, למרות שצירפנו גם את האישור מהמשטרה על הגניבה, אוי שיהיו בריאים
אני מבינה שלא נצליח לצאת מזה בשלום ומציעה שפשוט נגיע לגבול ונוציא שם ויזה, אבל כבר שבת בצהריים ובראשון כבר אין מרפאות שנוכל לעשות בהם בדיקת PCR מה שאומר שנוכל לעבור הכי מוקדם בשלישי
מאריכים את השהייה בעוד לילה בפורממרקה עד יום שלישי ומחליטים לנסוע ביום שני לחוחוי לעשות PCR, לקפוץ לקונסוליה לראות אם יש להם מה לחדש לנו
עושים את הPCR לקראת השעה 12:00 מה שאומר שלפני השעה הזו ביום שלישי לא תהיה לנו תוצאה, מה שאומר שנצטרך רק בעיירת הגבול למלא את הצהרת הבריאות כי דורשת תוצאת PCR ואז להדפיס את זה כדי להגיש בגבול
מגיעים לקונסוליה, הקונסול בנחמדות אומר שיש "פלטה" אני כמעט ומתעלפת, די לא יכולה לשמוע יותר את המילה הזו ....
מסתבר שבתוך הטירוף של מילוי הטפסים באותה שבת שכחתי לצרף מסמך אחד , מה שאומר שצריך למלא שוב מחדש X5 פעמים את הבקשה לויזה
רואה כבר את המבט של שי שהולך להגיד לי יאללה בואי נעשה את זה וזהו ולפני שהוא מספיק להגיד משהו אני אומרת לו - NO CHANCE אני לא עושה את זה שוב, עם כל הכבוד לבוליביה , עד כאן !!
מחר נלך לגבול ננסה את מזלנו, כן כן, לא לא , כבר לא מסוגלת להתעסק בזה
היום הגדול הגיע
מהמלון הזמינו לנו ואן שיקח אותנו עד לLA QUICA כ3 שעות נסיעה
שי וסרג'יו הנהג מתיידדים בנסיעה
מגיעים אפילו בפחות מ3 שעות ומחכים לתוצאה של הPCR, הנהג עוצר לנו ליד מכולת מעופשת שבה הוא אומר נוכל להדפיס את התוצאות , כמובן שהכל מגיע שלילי (לרגע לא חששתי)
אבל לפני שמדפיסים צריך קודם למלא את הצהרת הבריאות הבוליבאנית, על פני נשמעת משימה פשוטה
אבל....אין שום סיגנל של אינטרנט, נאדה, אלוהים ישמור
מזל שסרג'יו הנחמד מבין את המצוקה, אצלו משום מה יש קליטה והוא מאפשר לנו להתחבר אליו בנקודה חמה , האינטרנט איטי, מאוד איטי, יותר משעה לוקח לנו למלא את ההצהרה ולהדפיס אותה ואת תוצאות הPCR, והוא איתנו מחכה בסבלנות
שוק !
בזמן שאנחנו מחכים פתאום מאי שם בלי שירד גשם בכלל פתאום צצה קשת בענן מדהימה ושונה בשמים עם צבעים עזים ואחרי כמה דקות עוד אחת
יואוו כמה צעקות שמחה והתרגשות, סימן יותר מובהק מזה שיהיה בסדר היום ונעבור, אין
שירה אומרת זה סבא, סבא משה שולח לנו סימן
רבע שעה אחרי שי מגיע עם המסמכים ואנחנו בדרך לגבול
מגיעים לגבול וסרג'יו איתנו, עוזר עם המזוודות ועוזר לנו להעביר אותן ממקום למקום ולא עוזב
הפקיד בגבול מסתכל על המסמכים ואומר "פלטה" , ואני עוד רגע צועקת לאאאאאאאאאאאאאא, לא יכול להיות מה עכשיו
מסתבר שהאישור ששי קיבל כשמילא את מסמך הצהרת הבריאות מהטלפון הוא לא נכון ואמור להיות משהו אחר לגמרי שיוצא רק כשממלאים מהמחשב , OMG
לא מאמינה לזה, משהו שהי האמור להסתיים תוך שעה שעתיים עכשיו הולך להימרח
הוא מםנה אותנו לקונסוליה בLA QUICA , סרג'יו מסיע את שי לשם , סגור שם ואין עם מי לדבר (וכנראה מזל שככה אחרת היינו עוד יותר מסתבכים), שי חוזר אין ברירה צריך למלא שוב במחשב
סרג'יו צמוד לשי, שי מתחבר אליו לאינטרנט וממלא שוב את ההצהרות
ובנתיים בגבול הגיעה שעת הסיאסטה, בלי להתבלבל הם פשוט יוצאים ללא פחות מ3 שעות הפסקה !!!!
אני לא מאמינה ומתרגלת נשימות כדי לא להתחרפן
מזל שזה נופל על אותו הזמן ששי מתעסק עם המילוי מחדש וההדפסות
ובכל הזמן הזה סרג'יו המלאך הזה צמוד אליו מחכה בסבלנות שיסיים עם האינטרנט ומקפיץ אותו לחפש מכולת פתוחה להדפיס את המסמכים
אנחנו פה מחכים בלי סוף ומהצד השני של הגדר מאות בוליבאנים הולכים וחוזרים עם סחורות
השעה 16:10 סוף סוף הם פותחים , שי עדיין לא הגיע אז איבדנו את התור שלנו, היינו ראשונים...
הוא מגיע לקראת 16:30 ואנחנו מחכים בתור, מבינים שההתנהלות ההזויה היא לא רק מול הישראלים שצריכים להוציא ויזה אלא בכלל גם עבור מי שלא אמור להוציא ויזה ורק לעבור את הגבול, באף מקום אין בצורה מסודרת מה המסמכים שצריך כדי לעשות זאת
בשלב הזה כבר לא נעים לנו מסרג'יו ואנחנו נפרדים ממנו, רוצים לשלם לנו על השירות האדיב שלו אקסטרא אבל לצערנו כל הפזויים נגמרו לנו, כששי מגיע הוא מספר שהם פגשו בעל מלון מפורממרקה שגובר אנגלית שמכיר את סרג'יו ושי סיפר לו על כל העזרה שהוא נותן לנו וביקש ממנו שיבקש מסרגיו את פרטי הבנק כדי שנעביר לו כסף על הישרות והוא מסרב בתוקף ואומר שהוא לא עשה את זה בשביל כסף אלא בשביל הילדים שלנו, הוא לא יכל לראות אותם ככה מחכים כל היום ובסוף לא עוברים ולכן הרגיש צורך לעשות מה שיכול כדי לעזור לנו , מלאך אמיתי
לקראת 17:00 מגיע תורנו מתחילים לעבור על המסמכים, ואני מתפללת רק לא לשמוע את המילה "פלטה"
ופתאום הפקיד אומר אני צריך גם את כל שאר המסמכים (אלה שמגישים לרוב רק בהגשה בקונסוליה)ואני מנסה להבין למה והוא אומר זה מה שנדרש תראו לי אותם ותקבלו את הויזה
מזל מזל שהכל עלינו ויש לנו אותם , יוצאים מהתור מסדרים את כל מה שצריך ואז שוב צריכים לחכות בתור
הוא מתחיל לעבור על המסמכים ונראה שהולך לאיבוד, קצת משעשע אותי אני חייבת לומר,
בכל זאת לא כל יום עוברת את הגבול משפחה עם 5 נפשות, לרוב זוגות או בודדים
ואז עוד רגע דרמתי "איפה החיסון של הילדים?"
מה קשור חיסון של הילדים עכשיו, בשום מקום לא מצויין שהם צריכים להיות מחוסנים
אנחנו מנסים להסביר לו שבישראל כשיצאנו עדיין לא חיסנו את הגילאים האלה וכו' וכו' והוא חוזר ואומר אבל גם בארגנטינה וגם בבוליביה כבר מגיל 6 מחסנים
חשבתי שאני עומדת להתעלף אם עכשיו על זה יפול הכל
וכך עוד פעם או פעמיים הוא שואל אני עונה ובסוף תודה לאל מתקדמים
עכשיו הוא מפנה אותנו לבוט'קה של ארגנטינה כדי לקבל חתימה ואישור יציאה , זה עובר די במהירות ואז שוב חוזרים אליו, שוב מחכים בתור
הגענו לשלב הכמעט סופי - התשלום על הויזה,
ממה שקראנו אפשר לשלם בדולר או בוליביאן ואם אין אז מאפשרים לך להכנס
לבוליביה לכספומט וכך היה שיש נכנס ואנחנו המשכנו לחכות
בזמן הזה אדון פקיד החליט שוב לצאת להפסקה, אז מה אם יש תור של אנשים שמחכים לו
כעבור חצי שעה שי מגיע, תודה לאל אנחנו משלמים
השעה כבר 18:30 כולנו גמורים, עוד רגע כבר סוגרים את הגבול , הילדים מתנהגים למופת תודות למסכים שלגמרי הצילו אותנו ביום המתיש הזה
הוא יוצא מהבוט'קה ואומר בואו אחרי
שי מתקדם והוא אומר לא כולכם עם המזוודות ואנחנו כלא מאמינים מהר מהר אוספים את עצמנו ורצים אחריו , אשכרה אנחנו מתקדמים אל עבר הצד השני של הגבול , עוד כמה רגעים בודקים לנו חום , עוד קצת בירוקרטיה
וטאדאם שנייה לפני שסוגרים את הגבול אנו בעיר פח ווילזון
תופסים מונית לתחנה הso called מרכזית, תופסים קולקטיבו שמעמיס את כל המ
מזוודות על הגג ומצופף אותנו מאחור ואנחנו כבר מותשים לא מתווכחים רק כבר רוצים להגיע
בשעה 20:30 מגיעים למלון מותשים ולא מאמינים שאכן עשינו זאת, אנחנו בבוליביה .
***לכל הפרטים והטיפים על תהליך מילוי הויזה לחצו כאן
הי,
שמחה שאתכם כותבים לי בפרטי אבל ממש אשמח שתכתבו גם פה :-)