רודטריפ חלק ב'- פורממרקה

שוב קניות, מעמיסים את האוטו ויוצאים לדרך, הפעם לאזור הצפוני של מחוז חוחוי

הנסיעה מדהימה, נכנסים לתוך אזורי ג'ונגלים בהרים כל כך שונה מהנוף שראינו בשבוע האחרון

נסיעה בשבילים מפותלים, טליה לא מרגישה כל כך טוב, עוצרים לאפשר לה לנוח ועל הדרך מגלים עוד נעל ומפל

https://video.wixstatic.com/video/d253f8_dec027fc634e4b3bbac7acaacfa54e05/1080p/mp4/file.mp4

אחרי כשעתיים נסיעה מסיימים את הפיתולים והנוף משתנה שוב לנוף מדברי, אבל שוב מדבר אחר, שונה ממה שחווינו.

אנחנו מוקפים בהרים יפים בתצורות שונות ובצבעים משוגעים

לאחר כ3 שעות סה"כ נסיעה מגיעים לפורממרקה כפר קטן מוקף בהרים צבעוניים, בתים מבוץ ,בתים שמשתלבים כל כך כל כך יפה בנוף המדברי הצבעוני הזה.

מכיוון שהשבוע הזה הוא שבוע מציף וריגשי עבורי וביום רביעי האזכרה היה לי חשוב למצוא מקום שיהיה לנו נעים להיות בו עם אינטרנט טוב, כך הגעתי למלון Colores de Purmamarca , מלון בוטיק קטן מקסים עם שירות אישי שמחלונות הדירה משתקף הר שבעת הצבעים

משהו בעיצוב של המקום הזכיר לנו קצת את מקסיקו

בדיוק המקום להעביר בו את השבוע הקרוב, שמחה על הבחירה

בבוקר יום שני עלינו לתצפית על הר שבעת הצבעים, העלייה הייתה כיפית, לא קשה מידי עם אבנים בגוונים שונים, אביה לא הצטרף אלינו כי לא הרגיש טוב ושירה האוהבת לא הפסיקה לדאוג לו וכל המסלול אספה אבנים לתוך בקבוק להביא לו , מרגש לראות את המחוות הקטנות האלה ביניהן

מיד עם סיום התצפית אביה האלוף התאפס והצטרף אלינו להמשך היום

במרחק של כחצי שעה נסיעה הגענו לטילקרה, עיירה קצת יותר גדולה מפורממרקה משם המשכנו בנסיעה לטיול בין ההרים מעל טילקרה עד שהגענו לגובה כ2900 מ' לטיול בקניון יפיפיה עם מפל שנקרא "גרון השטן" , למרות הגבוה הרב ההליכה הייתה קלה, לאורך כל המסלול היה נחל קטן שהתחתר בין האבנים והסלעים ואנחנו דילגנו והלכנו מימינו ומשמאלו והיו כאלו שכמובן היו חייבים ללכת בתוכו

יורדים לעיירה טילקרה למנוחת גלידה וצהריים

וממשיכים קדימה לעיירה ווהאממקה, מרגיש ממש סוף העולם ממנה בנסיעה של עוד כשעה מתחילים להגביהה ממש עד שמגיעים לפסגה ממנה נשקף הר 14 הצבעים

אתגר הגבהים הוא משהו שמאוד מדובר בדרום אמריקה שכן אם לא מודעים לתופעות שעשויות להיות בשל כך הדבר יכול להיות מסוכן מאוד

הדבר דורש הרבה הקשבה לגוף והבנה של מה מרגישים בכאן ועכשיו, שיעור אמיתי בנוכחות מלאה והורדת הילוך, חשוב ללכת בנחת ולא לאמץ מידי את הגוף, לאכול ולשתות הרבה לפני

ישנו ב2500 מ' , טיילנו ב2900 מ' ועכשיו מצויידים בעלי וסוכריות קוקה עולים ל4300, עליה די קיצונית

לאורך הדרך אנו כל הזמן בודקים את עצמנו ואת הילדים ונראה שאנחנו סבבה

ושוב (כמה לא מפתיע) הדרך יפייפיה ומפותלת, מטפסים ומטפסים. מגיעים למעלה

באים לצאת מהאוטו אבל יואאאא כמה קר פה ב4300 מ'

אבל מה, הגענו עד כאן לא נרד??

מתעטפים במה שיש לנו ורצים החוצה לתמונות אבל לא ממש מצליחים להנות משהייה במקום,

מפעילים חימום ברכב וצופים בהשתאות בהר המדהים הזה מהרכב

בכל ההמלצות קראנו שכדאי להגיע לתצפית לקראת שעות אחה"צ המאוחרות וכך עשינו, אך עבורנו זה פחות עבד, משפחת אבני מיה החליטה לחזור שוב בהמשך השבוע והם היו שם בשעות הצהריים ונהננו יותר

בדרך חזור נכנסים לטילקרה להשלמה של קניות, מפתיע כל פעם מחדש הוויב של העיירות בצהריים כשהכל מנומנם לאיך הכל מתעורר לחיים אחרי הסיאסטה בשעה 17:00

בשלישי אנחנו ביום רגוע במלון, יהונתן ושי הלכו למגרש והבנות מחליטות שהיום יום ספא, אנחנו כולנו עוברות לבגדי ים ומתעטפות בחלוק לבן ונכנסות לג'קוזי

כוס יין לבן לי ו2 כוסות מים לבנות, פופקורן וירקות ליד ואנחנו מתענגות על השמש המלטפת והנוף המדהים

בערב יוצאים לדאבל דייט עם אבנימי, הילדים אצלם ואנחנו במלון שלנו, בכל ערב בשעה 20:00 יש מעיין מדורה עם יין אמפנדס ואמן מקומי שמגיע והיה מאוד נחמד , אח"כ במקום לחפש בית קפה אנחנו עולים אלינו לדירה ושי מפנק אותם בקפה ואנחנו נהנים יחד מערב נטול ילדים, הכרחי מידי פעם

רביעי בבוקר 9.3.2022 (אחהצ בארץ) אני מתחברת לזום והמראה שעולה מולי הוא של הקבר של אבא, המצבה שבחרנו עבורו של סלע גיר פשוט, ארצישראלי, בדיוק כמו אבא

אני מדליקה נר נשמה

הרב מתחיל בתפילה ואנחנו יושבים מחובקים כולנו מול המסך

מוזר

המרחק עושה את שלו והרגע הזה מעצים את הקושי והכאב שבמעמד הזה

הצורך והרצון להיות שם עם כולם לחבק, להרגיש לנשום מאוד נוכח

הרב מגיע לאימרת הקדיש, אני מתפרקת

שרי, נעמה אמא וריקי משתפות מעל הקבר מעומקי נשמתם הפצועה וליבי יוצא אליהן

הדמעות יורדות ולא מפסיקות

מסיימים

אני לא מוצאת את עצמי

יוצאת מהבית

מתהלכת ברחובות הכפר

מתבוננת לכל עבר

הלב הולם

הדמעות ממשיכות לרדת

השמש מלטפת, מנחמת

מגיעה לכיכר השוק המרכזית מתבוננת בכולם ולא רואה כלום

אחרי כשעה חוזרת ונכנסת למיטה מתעטפת בשמיכה ושוקעת

אחה"צ מילכה מעדכנת שמצאה סוף סוף בית קפה קטן ונעים ושואלת אם ארצה להצטרף

יוצאת מהמיטה ומתארגנת,

בלי להרגיש עוברות כמה שעות ואנחנו שוקעות לשיחה עמוקה ונעימה

מתאפסת קצת, נושמת ונזכרת כמה זמן לבד, שיחה עם חברה וריח של קפה (כי אני לא אוהבת לשתות) יכולים לעשות טוב

יום חמישי עוד יום רגוע באיזי, אנחנו צריכים את זה, לקראת ערב הפסקת חשמל שככל הנראה תמשך עד הבוקר, למרות שאנחנו במלון בוטיק אין להם גנרטור ומה שהם יכלו לספק לנו זה רק נרות

אז העברנו ערב לאור נרות, אבל לא ממש רומנטי, הילדים כמו ילדים ישר מינפו את זה למחבואים בחושך

וכך לקול צחוקם המשוגע של הילדים הלכנו לישון מוקדם .

לילה טוב