רודטריפ חלק א'- קפז'טה
- Moran Malach
- 3 במרץ 2022
- זמן קריאה 5 דקות
28.2.2022 - שי גימלאי- משוחרר רישמית מהצבא , אחרי 29 שנות שירות משמעותיות
שהחיינו וקיימנו והגענו לזמן הזה!
המשימה הראשונה שלנו להיום למצוא לוקיישן לגזירת החוגר
עם אוטו עמוס בכל המזוודות וקניות נוספות שעשינו מתחילים את הנסיעה
כעבור שעה פלוס מתחילים להתגלות בפנינו נופי המדבר, אבל לא כזה שאתם מדמיינים בארץ אלא אחד כשזה עם מלא קקטוסים וצבעי אדמה מרהיבים, ארגנטינה או או ארגנטינה כמה הפתעות את מכילה בתוכך, חשבנו שכבר ראינו כ למה שיש לך להציע אבל הצלחת להפתיע שוב
מדלגים מתצפית לתצפית ולא מצליחים לוותר על כלום, מתקשים להכיל את כל המראות והיופי עוצר הנשימה הזה כל כך הרבה תצורות נוף מיוחדות, קירות דקים מאבן עם שפיצים מיוחדים, קניונים, נחלים זורמים (אומנם בוציים אבל עדיין מרהיבים) וקקטוסים לא כאלה כמו קישקשתא אלא יותר מזכירים את ערבות טקסס
אי שם בין הצוקים מתלווים למראות המדהימים הצלילים האלה
בחירת הלוקיישן לגזירת החוגר הייתה קשה מנשוא בגלל המבחר, אי שם בין הרים הוא בחר לעשות את הצעד המשמעותי ולהיפרד מהכרטיס שהגדיר אותו במשך ה29 שנים האחרונות
בסוף היום מגיעים לכפר אי שם קפז'טה. מקום שכוח אל אמיתי, מוקף בהרים אדומים מרהיבים ומלא מלא כרמים ויקבים ושוב הראש היהודי מתחיל לפעול ולא מבין איך, איך יכול להיות שבמקום כזה מדהים העיירה היא כזו פח, כמה פוטנציאל יש פה למקום
מתקשרים לבעלת הדירה וכלום, לא עונה, הגשם מתחיל לרדת ולא מפסיק , כשהיא סוף סוף עונה היא נשמעת מופתעת מזה שהגענו, אחרי שעה קלה כשאנו ממתינים לה באוטו בגשם היא מגיעה
את הלילה הראשון מעבירים יחד במתחם עם אבני מיה ולמחרת אנחנו אמורים לעבור לדירה שנראתה יותר כיפית ועם בריכה ודי קרובה למתחם הראשון מסתבר
בבוקר קמנו ליום שמשי נעים והתארגנו ליציאה למסלול הליכה, וואו כמה זמן שלא עשינו מסלול הליכה בטבע של כמה קילומטרים טובים, הצטיידנו באוכל ובמרחק 5 דק' נסיעה מהדירה הגענו למסלול של 3 המפלים
כמו שכבר התרגלנו בתחילת המסלול היו כמה מקומיים שהציגו עצמם כמדריכים ואמרו שעם הילדים אפשר לעשות א המסלול רק עד המפל הראשון ושתווי הדרך מסוכן ועדיף שנשכיר את שירותיהם, הנטייה שלי הייתה כמובן לצרף אלינו מדריך אבל של השאר פחות אז זרמתי
וואו איך נפתחו לי הצ'אקרות במסלול הזה, כאילו אני בעולם מקביל מלא בטבע וירוק ומים וצוקים אדומים גבוהים סביבנו, הנחל והמים ליוו אותנו לאורך כל הדרך ונפתח לנו התאבון
לא הספיק המפל הראשון ואפילו לא השני והמשכנו להתקדם, מזל שכשהתקרבנו לאזור בו הנקיק הפך להיות צר יותר פגשנו קבוצה של תיירים שאמרה שהעלייה למפל האחרון מסוכנת ומאוד קשה ובשום פנים ואופן לא לעשות אותה בלי מדריך כי אין תווי דרך מסודר, תודה לאל החבר'ה התרצו, התיישבנו לצהריים והחלנו את הדרך חזרה
אכן חלק מהדרך הייתה פחות נגישה אבל לנינג'ות שלנו זה לא הפריע, הם שעטו קדימה ולא חיכו לנו
טליה רצה קדימה, הבנים הלכו כקבוצה ושירה ואביה תפסו פיקוד ולא נתנו לנו המבוגרים לעקוף אותם
אחת הדאגות הגדולות שלי בארץ הייתה איך שירה תתמודד עם מסלולי הליכה, כי בארץ איך נאמר היא לא ממש הייתה פעילה פיסית, ובכל אתגר, מסלול או הליכה בעיר היא הצליחה להפתיע אותי מחדש בטח במסלול הליכה כזה של כמה שעות טובות , בלי לקטר ולהתבכיין (מרבית הדרך) , אין ספק שלחברותא מקום משמעותי בתגבור היכולות וההנאה במסלול שכזה (תודה לאל של החברותא של הקטנה היה אביה שהוא קפיץ שלא נח לרגע והיא ניסתה להדביק את הקצב אליו )
בחזור בעלייה על אחד הסלעים טליה החליקה, בהתחלה הכאבים היו בכתף והיא לא הצליחה להזיז את היד אבל ככל שהתקדמנו בדרך חזרה הכאבים עברו לקרסול ונראה שהיא נקעה את הרגל
מכירים את זה שבזמן מצוקה כל האנרגיה מתכנסת ומאוד מפוקסת ויוצאים מכם כוחות שלא ידעתם שקיימים, זה מה שהרגשתי כשהגימלאי הטרי שי העמיס את טליה על הגב עד סוף המסלול (הזכיר לו נשכחות מימי המסעות הצבאיים) ואני הייתי צריכה להחליף אותו בעזרה לשירה, בתוך המים (הקפואים) בין הסלעים, להרים להקפיץ להוביל הכל עשיתי עם כוחות לא מובנים שבקעו מבפנים
למרות הפציעה של טליה זה היה אחד מהימים היפים שהיו לנו מזמן לא חוויתי כזו התרוממות רוח מטיול בטבע
הגענו בשעת אחה"צ הילדים נשארו אצל אבנימיה ואנחנו העמסנו את המזוודות כדי לעבור לדירה הבאה
מה גדולה הייתה האכזבה כשהבנו שלא כל הנוצץ זהב הוא
התמונות באינטרנט החמיאו מעל ומעבר למקום, בפעול אכן יש בריכה מהממת אבל הדירה עצמה ישנה קטנה
וצפופה , הבעיה היא שהעברנו כבר מחצית מהכסף מראש לבעל הדירה
הוא מוכן להחזיר את הכסף אבל רק במזומן או העברה בנקאית ולא מצליח להעביר לחשבון בנק שלנו בישראל
לרגע כבר הפנמנו שהלך הכסף ומיד התקשרתי לאיש הקשר של הדירה הקודמת שדובר אנגלית
אחרי כמה דקות הוא חזר אלי ואמר שאנחנו יכולים לחזור אליו
מה גדולה הייתה ההפתעה לאבני מיה והילדים כשראו שוב את כל המזוודות פרוקות בבית ליד
באופן מפתיע כבר למדנו שבכל עיירת פח יש איזה מסעדה שנמצאת בtrip advisor תחת fine dining שמפתיעה אותנו לגמרי וכך הייתה מסעדת EL ESTECO שבעיקר הפתיעה במקום המדהים בו היא נמצאת בתוך אזור של כרמים מדהימים , מסתבר שזה גם מלון גם מסעדה ובסמוך יש את היקב, הנוף והאווירה היו מדהימים, האוכל היה סבבה אבל לא נפלנו והיין היה נפלא, החלטנו שנציע לאבנימיה להmטרף אלינו לסיור ביקב ביום האחרון
למחרת התכנון היה לצאת לפני זריחה לנסיעה מאוד ארוכה בדרך למסלול אי שם ברוטה 40 כדי להגיע עד השעה 9:00 כל הערב והלילה עקבנו אחרי התפתחות מצב הרגל של טליה והבנו מהר מאוד שאני והיא נשארות ליום איכות יחד כי היא התקשתה לדרוך על הרגל
השכמנו קום, קמתי כדי לארגן לשי יהונתן ו שירה את כל הצידה לדרך לתת נשיקות ולאחל נסיעה טובה
ברבע לשש (כשעדיין חושך) הם יצאו לדרך ואני חזרתי להתכרבל במיטה לצד טליה
ומאותו הרגע לא הצלחנו ממש לתקשר כי לא הייתה להם קליטה ורק ידעתי שלפי חישובי השעות שעשינו הם אמורים לחזור לקראת 18:00 ובהתאם לזה תכננו את היום שלנו
קמנו באיזי, אכלנו ארוחת בוקר והחלטנו לנצל את היום להשלמת פערים
כי אתמול כשניסנו לעשות קניות לא ממש הצלחנו כי זה היה יום חג אצלם, היום האחרון של החופש הגדול שלהם, יצרתי קשר עם פרדריקו בעל הדירה כדי שיעזור לי להבין איפה אני יכולה למצוא ירקן מאפייה וקצב ושיחבר אותי לנהג מונית שתהיה צמודה אלינו לסידורים בגלל המצב של טליה
ולשמחתי נרשמו הצלחות מרשימות
כשחזרנו פרדריקו בדק איתי שהכל בסדר והצלחתי למצוא את מה שרציתי ופתאום עלה לי רעיון שאולי יכול יהיה לעזור לנו לקבל את הכסף של הדירה הקודמת חזרה, שאלתי אותו אם אכפת יהיה לו שיבצעו אליו העברה בנקאית והוא ייתן לי את הכסף במזומן ולשמחתי הוא לא נרתע מהרעיון אלא נהפוכו שמח לעזור, עוד הפתעה טובה שתהיה לי לשי כשיחזור
אחרי הקניות בעוד הם מטיילים , אנחנו ניצלנו את הזמן יחד לפינוק, משחק, ובישולים כדי להפתיע אותם עם מטעמים כשיחזרו
במקביל הם נהנו מחוויה בלתי נשכחת בנוף שנראה כמו בחלל החיצון כמו שחברתי מילכה הייטיבה לתאר בבלוג שלה:
"את היום הבא ארגנו מבעוד מועד. נסיעה של 3 שעות ברוטה הם נהנו … אתם בטח מתארים נסיעה בכביש ראשי.אז זהו, שלא… השכמנו קום ממש וברבע לשש יצאנו לדרך. הנהגים האמיצים התחילו את הנסיעה בחושך ואנחנו המשכנו לחרופ… אבל רק קצת, כי כשהשמש זרחה – המרחבים והמראות שנגלו לעיננו לא אפשרו לנו לעצום את העין שוב… נסיעה בתוך המדבר, שממה אמיתית רק יופי של נופים, תצורות סלע, הרים ואנחנו. מדי פעם איזו "עיירה" של בית או שניים. מבוץ… הגענו ל"עיירה" Seclantas, שם חיכה לנו המדריך טוני, שלקח אותנו לעומק המדבר לראות תצורות נוף מיוחדת שהמים יוצרים עם החול. לא יאומן איך המים יוצרים תצורות כאלה, משהו משוגע. שוב הרגשנו שאנחנו הולכים על מאדים… נסיעה ארוכה-ארוכה חזרה הביתה. שלוש שעות והגענו בדיוק לחשיכה"
18:00, 18:30 והם עדיין לא מגיעים אני מתחילה לדאוג קצת אבל מבינה שככל הנראה הם התעכבו, סוף סוף הודעה משי לרגע הייתה קליטה הם יגיעו לקראת 20:30
אנחנו מארגנות להן שולחן ערוך עם כל טוב והם מתמסרים לריחות ולטעמים
כמה טוב זה גרם לי להרגיש שיכלתי דרך האוכל לחבק אותם בחזרה אחרי יום כל כך ארוך
בוקר חמישי, היום האחרון שלנו בקפז'טה רגע לפני שמתחילים את המסע חזרה החלטנו לממש את הביקור ביקב אך כשהגענו אמרו שאין הדרכה היום, והיינו צריכים לתאם מראש אך ניתן לסייר בכרמים. וכך מאילוצים טכניים, נהננו מהדרכה בעברית של האגרונום המדופלם אבישי אבני-מיה לצידו של חובב היין המדופלם שי בן ישי ומשם היידה חזרה לסלטה
קפז'טה היקרה קסמת ונעמת לנו עד מאוד
תגובות