לשחרר את החבל

הילדים ושי בקצה העליון ולא ברור מה מחכה לי בקצה התחתון ואני שם תלויה בין שמים לארץ מנסה להבין מה הוא אומר לי ...

היה לי ברור שאני הראשונה שגולשת .

ספק רוצה לגמור עם זה כבר ספק לתת דוגמא לילדודס או בכלל ספק שכמו פולנייה טובה רוצה לבדוק את החבל , הסלע, הריתמות ולראות שזה בטוח שהם יגלשו שם אחריי , בכל זאת צוק של 30 מטרים .

הרגע הראשון שם על הצוק כשאת צריכה לסמוך על הריתמה והחבל ופשוט להטות את כל הגוף אחורה ולהתיישב על הריתמה, בכל פעם מחדש מאתגר אותי .

הלב דופק חזק, מסדירה נשימה ומשחררת, נותנת את מבטחי במדריך, ביקום, בעצמי ופשוט קופצת למים ועושה זאת, יודעת שיהיה מדהים.

מתחילה לשחרר את החבל וצעד אחר צעד ברגלים ישרות, יציבות ונעולות מתחילה לגלוש במורד המצוק .

אחרי כמה תמונות וגלישה קצרה אני רואה שהחבל שנזרק למטה לא הגיע ליעדו ותקוע על חלק מחודד בסלע . צועקת למדריך שיש פה איזה בלת"ם ושצריך לשחרר את החבל .

הוא מנסה להכווין אותי לנער כמו גל את החבל

פעם ראשונה, פעם שניה, פעם עשירית ...כלום לא קורה החבל תקוע שם ולא מגיב .

הידיים מתחילות לשרוף, הריתמה בגב מציקה ומשפשפת ואני קצת מתחילה להתעייף.

הוחלט לנסות ולעלות אותי לכיוון החבל כדי שאשחרר אותו

אבל בשביל זה אני צריכה למצוא איזה מקום בסלע שאוכל לעמוד עליו לרגע כדי לשחרר לחץ מהחבל,

ניסיון ראשון לא מצליח, ניסיון שני גם לא, בשלישי מצליחה להיאחז חזק ולוודא שאין לחץ על החבל כדי שיצליחו להרים אותי .

אני לא יודעת כמה זמן הייתי תקועה שם, אבל מה שהיה מדהים הוא שבכל הזמן הזה הרגשתי בטוחה בעצמי, בטוחה בסיטואציה ויודעת שזה רק עיניין זמני ועוד רגע זה ישתחרר....

הרגשתי כל כך גאה שהילדים שלי זוכים לראות את אמא שלהם במצב כזה.

מגיעה אל החבל הסורר , משחררת אותו ומתחילה בגלישה מטה, בכיף ובהנאה ולא שוכחת לצעוק לילדים למעלה שזה פשוט כיף חיים ושהכל בסדר !!!

מומלץ בחום כחוויה משפחתית , מחכה כבר לגלישה הבאה שלנו !