חודש יולי הוא החודש שלנו

חודש יולי הוא החודש שלנו , שלי ושלך, בני מזל סרטן

הפייסבוק בימים האחרונים לא מפסיק להזכיר לי חוויות מכל הטיולים, חוויות וחגיגות שלנו

כי זה מה שהכי מאפיין את החודש שלנו

כל יולי היינו במקום אחר בעולם חוגגים את החיים מה שלא כל כך קרה בשנתיים האחרונות

אתמול בלילה בבסיס, שבת אחת לפני האחרונה

ישבתי להכין מצגת עם פיסות מהחיים שלך לקראת מפגש החברים והשקת הספר "מלח הארץ" מחר לציון יום הולדתך. הסתכלתי על התמונות והזכרונות החלו לעלות, בכולן אתה קורן וזורח, שמח, מחייך

זכרונות מרגעים בהם היית אתה , בלי דאגות, בלי קשיים מוקף בכל האנשים שקרובים לך ומסבים לך נחת ואושר ועושה את מה שאתה הכי אוהב- נהנה מהחיים

זה גרם לי לחשוב הרבה על הדיסונס הזה שהיה בין איך שחווינו אותך ביום יום מתוח, מכווץ ולעיתים רוגז, מה היה תפקידו של השריון שלך ביום יום על מה הוא בא להגן

לבין השחרור, החופש וההנאה שהיו לך כשבילית איתנו במסעדה, נסיעה לחול או עם כוס יין טובה שם פגשנו אותך אחר קליל יותר .

ופתאום הכל צף ובעיקר הגעגוע, כמו ששירה שלנו ביום חמישי בלילה אמרה "אני מתגעגעת אליו ולסיפורים שהיה קורא לי, הוא היה קורא לי כל ספר שהיה מעניין אותי"

מן געגוע עמוק כזה שמבין שזה כבר לא ישתנה

אפילו המים המנחמים בדר"כ במעיינות בהם היינו במהלך הסופ"ש לא הצליחו להשקיט את הכאב

בערב הוזמנתי לערב יין ובשר אצל האחת והיחידה מאירה צור יחד עם Irena Zaid האהובה עם הסומלייה Tal Argaman והבשר המעולה של משק חגואל

חשבתי לבטל כי ברמת האנרגיה שהייתי בה בסופ"ש ואחרי הפקקים בדרך חזרה מהבסיס לא הייתי בטוחה שזה מתאים ואולי עדיף לוותר על הכל ולהכנס למיטה,

לאפשר לדמעות לרדת ולסגור את היום

אבל פתאום הגיע איזשהו דחף פנימי שאמר לי לא לוותר

ושם בערב הזה, יושבת בחברה נעימה וכייפית עם הרבה יין ובשר, זה סגר לי מעגל

חוגגת ומרימה כוסית לזכרך, בדיוק כמו שאהבת, בחברה טובה עם הרבה יין ובשר

נכנסת למיטה ונותנת לדמעות לשטוף לי את הכאב

יום הולדת שמח אבא שלי , אוהבת ומתגעגעת יותר משמילים יכולות לתאר