איגוואסו טייק 1
- Moran Malach
- 20 בפבר׳ 2022
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 24 במרץ 2022
נחתנו, צפון ארגנטינה העיירה פורט איגוואסו שבגבול עם ברזיל ופארגוואי, הזמנו מראש דירה שנראתה מגניבה לגמרי עם בריכה, כי בחום שפה חייבים אבל...
זה שכתוב בפירוט שיש מזגן ( ואפילו שלושה) לא בהכרח אומר שהם יעשו את העבודה
עם 2 מוניות כל אחת ב1700 פסו הגענו לשום מקום, מתחם נחמד עם בקתות נחמדות ובריכה כשנכנסנו לדירה החום שהצטבר בה לא ממש קיבל את פנינו באהדה
"ככה זה בכל העיר בשעה הזו, מתח החשמל לא מספיק, תדליקו רק את זה שבסלון וזה יהיה בסדר או את השניים שבחדרים בלבד..", אומר הבחור הצעיר שמתפעל את המתחם
על פניו בהתחלה זה היה נשמע מוזר אבל האסימון לא נפל ( אולי קשור לזה שהגענו אחרי כמה שעות בדרכים והבטן דיברה יותר מהכל)
הינהנו לו בראש ובעיקר היינו מפוקסים בלהשאיר הכל בדירה, להדליק את המזגן שיקרר את הדירה וללכת לאכול
יצאנו לתפוס מונית ועדכנו את ה"ורברים" שאנחנו בעיר ואם בא להם לפגוש אותנו במסעדה
כשהם נכנסו, ראיתי בעיניים של יונית שמשהו לא בסדר, היא הייתה מוצפת לגמרי כי הדירה שלהם בוא נגיד לא הייתה ראויה למגורי אדם בחום הגדול
עם שמחה בלב על שלושת המזגנים והבריכה שלנו, עודדנו אותם לאורך הארוחה והצענו שהילדים יבואו לבריכה אצלנו עד שהם יתארגנו מחדש
פותחים את הדלת מצפים למשב קריר אבל...נאדה החום אותו דבר
הוא שוב בא להסביר, "תדליקו רק את זה או רק את ההוא"
בנתיים את הזמן של אחר הצהריים החם בילינו בבריכה, בעוד של"ורברים" הצליח עם הדירה המקסימה החדשה שהם מצאו, איזה מזל, בחיפושים הסזיפיים פתאום קפצה הדירה הזו
תוך פחות מחצי שעה הם כבר עשו את המעבר על כל תכולתו, קפצו לכמה מלונות קרובים לבדוק עבורנו אופציה חלופית ואפילו הספיקו לצאת לסופר
ובנתיים אנחנו בבריכה מתביעים את באסתנו מבינים שלא נוכל להישאר במקום הזה בלי מזגן מקרר
עם אינטרנט מקרתע וכניסה לסופ"ש התחלנו לחפש מקום חליפי, מה שהפך את מלאכת החיפוש למעצבנת אף יותר.
נכנסים אליהם לדירה החדשה ובין רגע העיניים שלי מספרות את הסיפור שיונית חוותה בצהריים
רק שעכשיו הם אלו שמכילים ומעודדים ( רכבת הרים כבר אמרנו לא?) שי יצא עם נהג מונית לקפוץ לכמה מלונות וה"ורברים" התחילו לתקתק ארוחת ערב מנחמת
שי חזר עם סיפורים הזויים והבנו שאת הלילה אנחנו מעבירים בלי מזגן ומחר נמשיך במלאכה
22:00 בלילה עייפים ומבואסים פותחים את דלת הדירה והפלא ופלא משב קריר יוצא ממנה
כזה שגרם לנו אפילו לסגור את המזגן בלילה מרוב שהיה קר
בבוקר מבולבלים, להמשיך בחיפוש או להשאר?
נכנסת להתקלח, מים קפואים זורמים עלי
אם יש משהו שאני שונאת זה להכנס למקלחת ולגלות שאין מים
ההתלבטות נגמרה, ממשיכים בחיפוש
כותבת וואטסאפ עצבני למנהל המקום שאנחנו עוזבים ומבקשים לבטל
הוא בלי להתחכם, מבין את המצב הייטב ומבטל מול בוקינג את ההזמנה כולל הלילה שישנו שם
אמממ...לא חכם שכבר ביטלנו לפני שיש מקום חדש אבל מה שהיה ברור גם ככה, פה אנחנו לא נשארים
האינטרנט ממשיך לא להיות לטובתנו, מבינים שאין ברירה , ארזנו את עצמנו ושוב בדרך ל"וורברים"
כשנכנסים, יונית ישר אומרת, הכל טוב יש כבר plan b אם לא תמצאו, הילדים יתנו לכם את המיטה הזוגית שלהם ויעשו מסיבת פיג'מות בסלון
באותו רגע אני כמעט ומתפרצת בבכי, איזו נשמה
היכולת שלהם לראות אותנו ולחבק ככה, לא מובנת מאליה
שותים משהו בקטנה, חוטפים בננה ויוצאים למסע מוצ'ילרי אמיתי...
נורמה הנהגת שהקפיצה אותנו לורברים ממשיכה צמוד איתנו ממקום לקום
בחוץ 36 מעלות
בכל מקום מצטערים אבל הכל מלא
ואיפה שיש מקום, אין מצב שנישן
מייאש עברנו כבר 10 מקומות ואף פתרון הוא לא ממש מה שרצינו
אחד מהמם אבל הרבה יותר יקר ממה שתכננו
אחד מתפנה רק ממחר ולא וואו בכלל
ואחד מלון 3 כוכבים משנות ה90
חוזרים ל"וורברים" אחה"צ, יושבים ומתלבטים ומבינים שצריך להתפשר
18:00 בוחרים במלון
הוורברים כמובן מציעים להגיע אליהם למטבח מתי שנרצה
אחרי שסוגרים את זה, מתחילים להתארגן לקראת היציאה לאיגוואסו מחר
יוצאים יחד לקניות בסופר, אם אפשר לקרוא לזה סופר....
אני כבר מזהה אצלי את ירידת האנרגיה , אף פעם לא חשבתי שלאוכל יש השפעה כל כך גדולה עליי
קונים כלום וחצי, ממשיכים לפרוטריה ( הירקן השכונתי) שם עוד חצי נחמה הירקות נראים קצת יותר סבירים, מסתערים על מה שיש והיידה למטבח לפתיחת חמל לארוחת ערב
21:30 כולם אכולים, מתיישבים לנשום לרגע
מתקפלים למלון
מקלחת חמימה, מזגן מקרר
נרדמים בשנייה
תגובות