6 חודשים

6 חודשים מאותו לילה בו יצאה מתוכי זעקת השבר 6 חודשים שהגרון חנוק ולא מאפשר ביטוי 6 חודשים שהכל קרס ומתחיל להבנות שוב 6 חודשים של רכבת הרים 6 חודשים שאני נוגעת לא נוגעת בעצמי פנימה 6 חודשים שאני ממלאת את ה"אין" ב"יש" 6 חודשים שהכר בלילה רטוב מדמעות 6 חודשים שהכל כל כך אחר 6 חודשים,...

רוצה לכתוב אותך ולך אך משהו במנגנונים שומר עלי כי יודע שכשאתחיל לכתוב אתפרק והפחד הוא כל כך גדול מהכאב מהעצבות מהקושי מהגעגוע שנמצאים שם כבר 6 חודשים

פחד, מההפנמה שאתה באמת כבר אינך

⁦⁩